שחר ההיסטוריה האדם הקדמון יוצא מהמערה מביט אל השמיים מלאי כוכבים , מרגיש את הרוח החזקה מנשבת , את צמרות העצים המתכופפים ברוח, השמים במהירות נמלאים בעננים הכוכבים נעלמים וגשם זלעפות מתחיל לרדת, ברקים מאירים את השמים ברק מכה בעץ שליד פתח המערה ואש פורצת , האדם הקדמון נרתע במהירות ובורח אל תוך המערה הגשם לא מכבה את האש והאדם הקדמון מתחיל להרגיש את החום מהאש ומתקרב אליה. הוא נפעם מגודל התגלית ומרגיש שיש כוח גדול וחזק ממנו. כך התחיל הרומן של בני האדם עם ההכרה וההבנה שיש כוח בלתי מובן שבני האדם קראו לו אלוהים. אלפי שנים של התפתחות נדרשו לאדם, בתחילה בני האדם לא הבינו שישנו רק כוח אחד שברא ומנהל את המציאות ואין עוד מלבדו אלה בני האדם ראו את כוחות הטבע , רוח, מים, אדמה, שמש ועוד, היות שהם לא יכלו להבין את מהותם אלה רק ראו את השפעתם על חייהם לכן הם יחסו לכל אותם כוחות דרגה אלוהית, וכך נוצרו אלילים כמו אל הרוח אל הגשם ועוד , בני האדם מצאו דרך לעבוד את אותם כוחות על ידי בניית פסלים המייצגים את אותם כוחות וסגידה אליהם, במשך השנים הוסיפו בני האדם עוד סוגי אלילים בהתאם לאופי והתפתחות החיים שלהם וכל ההתרחשויות בקשרים בין בני האדם, נוצרו אלים כמו אל המלחמה אל ואהבה וכו. האבולוציה לא נעצרה וכך במשך אלפי שנים התפתחו בני האדם, הן בתחומי הידע , הן בטכנולוגיה והן ואולי בעיקר בהבנה טובה יותר של המציאות. ההתפתחות הביאה לכך שאט אט חדרה לתוכם ההבנה וההרגשה שאולי כל הכוחות שמתראים לעיניהם אינם אלים אלה מנוהלים על ידי כוח אחד ואין עוד מלבדו, את הבשורה והידיעה הזו הביא לעולם אברהם, יחד עם אותה ידיעה הוא גם גילה את המטרה של אותו כוח שאין עוד מלבדו, אלה שאת הידע הזה הוא לא פרסם ברבים אלה רק ליחידי סגולה, היו צריכים לעבור עוד אלפי שנים כדי להגיע לשלב שדרך לימוד חוכמת הקבלה תלמד ותבין האנושות כולה, שאין עוד מלבדו כלומר כל המציאות התראה לעינינו וכל מה שאנו עוברים הוא כתוצאה מאין עוד מלבדו , הכל מתוכן על ידו של אותו כוח, הכל מבוצע באמצעות מחשבתו להוביל את הנבראים כלומר אותנו בני האדם לדעת שאין עוד מלבדו. בני אדם קיבלנו את הזכות להיות אלה שיגלו את מהות ומטרת קיומם בעולם הזה.