בויקיפדיה כתוב שמשמעותה של ערבות הדדית היא אחריות של הקהילה כלפי כל אחד מהחברים בה, וגם להיפך, אחריות של כל חבר כלפי הקהילה. לפי מה שכתוב במקורות, ערבות הדדית היא הדאגה לצרכיו של הזולת, שלומו ורווחתו בראש סדר העדיפויות, עוד לפני הדאגה לעצמינו.
ברור שזה נשמע לנו לא סביר במציאות שאנו חיים, שהיא בדיוק הפוכה מהמצב הזה.
אנחנו כל כך רגילים לדאוג לאינטרסים שלנו כי אנחנו יודעים שאם לא נדאג לעצמינו איש לא יעשה זאת. וכולנו יודעים שאם לא נעמוד על המשמר יהיה מי שינצל אותנו, יסדר אותנו, יעבוד עלינו. כל אחד נתקל במהלך חייו במצבים שכאלה. אנחנו חיים בחברה דורסנית. לכן קשה אפילו לדמיין אפשרות של חיי ערבות הדדית.
אבל המקובלים מסבירים לנו הערבות שהיא ערך בסיסי העומד ביסוד של עם ישראל, וחובתנו לממש אותה. עם ישראל נבחר לשמש דוגמה לכל העמים לחברה המושתת על אהבה, נתינה ודאגה לזולת.
ואחרי שאנו נממש זאת בינינו, ילכו כל העמים בעקבותינו. לכן הם מצפים מאיתנו להיות אור לגויים, ולהוביל את כל האנושות לדרגת ההתפתחות הבאה של שינוי הטבע האנושי מרצון לקבל הנאה ותענוג לעצמינו, אל הרצון לתת ולהשפיע לזולת.
המקובלים מסבירים לנו שהעובדה שאנו לא מממשים את ייעודנו, היא הגורם לכל הבעיות שקיימות בעולמנו, וזוהי הסיבה האמיתית העמוקה לאנטישמיות. במשך דורות כה רבים עמנו סובל משנאה לא רציונלית ורדיפות שמרגישות לנו לא מוצדקות בעליל. הסיבה לשנאה זאת היא שעמי העולם מרגישים באופן לא מודע שאנו לא ממלאים את חובתינו כלפיהם, ומשום כך אנו אחראים לכל הצרות בעולם. מכות טבע, מלחמות וכו'.
אז אין לנו ממש ברירה כי הלחץ עלינו ילך ויגבר עד שניישם את הערבות ההדדית בינינו.
כמובן שזה לא פשוט כלל, שלא לומר בלתי אפשרי ליצור חברה כזאת. הסיבה היא שערך הערבות ההדדית המבוסס על שימת טובתו של האחר לפני צרכיי שלי מנוגדת לחלוטין לטבע האדם. האינסטינקט הטבעי המולד שלנו בני האדם הוא לדאוג לצרכים של עצמינו בראש ובראשונה. כך נבראנו. אז איך נעשה את ההיפוך הזה, שמנוגד לטבע שלנו?
זה יוכל להצליח רק כאשר כולנו בלי יוצא מן הכלל ניישם זאת. במאמר הערבות מסביר המקובל הגדול הרב יהודה ליייב אשלג המכונה בעל הסולם, שכאשר כל אחד מאיתנו יעזוב את העיסוק בסיפוק צרכי עצמו וידאג אך ורק למילוי צרכי הזולת, כל אחד יהיה פטור מהדאגה לעצמו, כי הוא ידע שכל שאר האנשים דואגים לו. וכך כל אחד יהיה פנוי לעסוק רק בדאגה לזולת.
זהו תיקון גדול שעלינו לקיים דווקא עכשיו, כאשר הפילוג בעם שלנו גדול מתמיד, לעשות מאמצים גדולים לאחות את הקרעים ולהתחבר מעל כל המחלוקות. ואם נעשה השתדלות, אין ספק שהכוח העליון יגמור בעדנו.