ישנם לא מעט אנשי דת וחכמי תורה הנחשבים למובילי דעת כאשר לחלק מהם מייחסים גם שינויים מהותיים באופי התפילה, אופיים של סידורי התפילה ואפילו מנהגים שונים. אך לאחר האר"יז"ל שנחשב לבין דמויות המפתח בקבלה היהודית, ישנם עוד דמויות שונות אשר פיתחו והעמיקו בתורתו והשגותיו כמו לא אחר מאשר רבי חיים ויטאל, אשר נולד בצפת והיה אחד מתלמידיו המובהקים של האר"יז"ל. רבי חיים ויטאל זצ"ל חי בתקופה משגשגת תורה בעיר צפת, למרות נוכחות דלה של יהודים בארץ ישראל אז, רבי חיים ויטאל היה תלמיד שקדן ורב פעלים שכללו לא רק לימודי קבלה ותורה אלא גם לימודי אלכימיה ומסחר.
מתלמיד חכם עד לממלא המקום
השנים בהם הפיץ האר"יז"ל את תורת הקבלה החלו בשנת 1569, אז הגיע ממצרים והצטרף אל בית המדרש של הרב משה קורדובירו. האר"יז"ל עסק בתורת הקבלה, בחידושים בסידורי התפילה אך לא מעט מהחידושים ומהשגות שהשיג נשמע ובעיקר בעל פה. זמן קצר לאחר שהגיע האר"יז" אל צפת, הצטרף אליו הרב חיים ויטאל שהפך להיות מבין תלמידיו המובהקים. אך זמן קצר לאחר מכן נפטר האר"יז"ל ומי שהעלה על כתב את חידושיו היה לא אחר מאשר חיים ויטאל. הרב חיים ויטאל למד במשך שנתיים אלכימיה, עסק במסחר ולאחר פטירתו של האר"יז"ל החליט לאסוף את כתביו. איסוף כתבים אלו נעשה מכל תלמידיו של האר"יז"ל כשלאחר פטירתו של הרב חיים ויטאל, כתבים אלו הפכו למקור הרשמי עבור כתביו של האר"י.
מקובל על ורב פעלים
אך מלבד הרצון של הרב חיים ויטאל להנציח את השגותיו והתבונות שאסף האר"יז"ל, הוא גם הצליח ללמוד בשקידה רבה בשני בתי מדרש, הראשון אצל הרמ"ק בו למד קבלה ובשני אצל האלשיך הקדוש שם למד תורה. אך לצד היכולת הפנומנלית ללמוד בצורה כל כך שקדנית בשני בתי מדרשיות, נחשב רבי חיים ויטל לאחד מתלמידיו המובהקים של האר"יז"ל, כשהוא מצליח להגיע אל עומקם של כוונותיו של האר"יז"ל ובכך הצליח לשמר ולפתח את התבונות שהביא לעולם רבו. רבי חיים ויטאל גם היה אחראי על כתיבת ספרים חשובים עבור היהודית, ביניהם "ספר החזיונות", "עץ חיים", "שער הכוונות" ו"שערי קדושה".
