השבוע הייתה לי הארה רוחנית בעבודה! אתם בטח תוהים במה קשורה העבודה היום יומית לרוחניות ואני אענה לכם – בכלום! אבל זה לא אומר שאי אפשר לקבל תובנות רוחניות גם מחיי היום יום. לא חייבים ללכת לאיזה קורס כזה או אחר בשביל להבין דבר נשגב. ואני אסביר.
השבוע נדרשתי לאיזו בעיה באחד הפרויקטים שלנו במשרד. לא אלאה אתכם בפרטים כי זה באמת לא העיקר אבל מצאתי את עצמי יושבת מול המחשב ומנסה למצוא פתרון יצירתי. משלא נחת עלי, החלטתי לעשות מעשה. קבעתי פגישה עם כמה מחברי. קראתי לפגישה – 'באתי לעזרת חבר'. כמובן שכל חברי, ששייכים כמוני לשנתון ה-70-80 ישר הבינו ובאו לחלץ אותי ממצוקתי.
ישבנו כולנו בסלון בייתי, הצגתי בפניהם את הבעיה. כשסיימתי הרגשתי 7 זוגות עיניים נעוצות בי בחוסר הבנה. אסביר ואומר כי אף אחד מחברי לא עוסק בתחום שלי ולאף אחד מהם אין את הידע המקצועי הדרוש להתמודדות עם בעיות כאלו. אבל! ביקשתי מהם שלמרות שאינם בקיעים בתחום, אשמח לשמוע מהם פתרונות אפשריים לפי ראות עיניהם.
בתחילה הם נעו באי נוחות, חוששים להגיד דבר שטות אבל הבטחתי להם שכל רעיון יתקבל בברכה וחלילה לא תהיה כאן שפיטה או ביקורת. הצהרתי בלב שלם – אני פתוחה לרעיונות. לאט לאט ראיתי איך הגלגלים בראשם מתחילים לנוע. הרופאה שבחבורה דיברה ראשונה. היא נתנה לי דוגמא דומה מתחום העיסוק שלה וכיצד היא פותרת בעיות כאלו. עורך הדין היה הבא בתור. הוא תקף את העניין מכיוון אחר לגמרי. וכך, אחד אחרי השני, פתאום עלו וצצו רעיונות למכביר מתחומים שאינם קשורים ישירות לבעיה. התחלנו לדון בכל הצעה, מה החוזקות שלה, מה החולשות שלה, איך אפשר לשלב אולי בין הפתרונות וכמובן שהכוונתי אותם למה אפשרי או לא אפשרי בתחום הבעיה שלי.
בתום הערב הרגשתי ממש התעלות רוחנית. מיותר לציין שקיבלתי ארגז מלא רעיונות עבור הבעיה אבל יתרה מכך, הבנתי דבר מאוד עמוק ומאוד בסיסי – כל אדם הוא מיוחד, לכל אדם דרך הסתכלות שונה, דעות שונות, התנהלות שונה אבל כשמשלבים ביחד את כל השוני הזה, בלי אגו, בלי ביקורת – ממש מאפשרים לכל אחד להיות מי שהוא, מכבדים כל דעה ונותנים לה מקום – בשילוב הזה מקבלים תמהיל נהדר שעולה על כל סך חלקיו.